[גניסן]. באבות בפ' בן זומא ודאישתמש בתגא חלף הא כל הניאות מדברי תורה נוטל חייו מן העולם (בשבת מב) במשנה אין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. (בברכות נג) במשנה אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. (ביצה טו) זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב. שהנשים נאותין בהן בגמרא דלשכת פרהדרין (יומא יא) פי' לשון הנאה. פירוש אחר יאותו לאורו שיהא להם הנאה ברשם המאור שתרגום בזאת נאות ניטפס ויאותו הכהנים לשון תפיסה וטפוס הוא אמוס. ירושלמי רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו מאן דאמר יאותו אך בזאת נאות לכם מ"ד יעותו לעות את יעף: