[ווייב] (סנהדרין פא) בגמרא מי שנתחייב כ' מיתות ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חברו. ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה וכו'. ובערך אומנות אמרנו לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו. אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה (חולין ה) פי' החטין לאשת חבר הן וחבר זה אוכל חולין בטהרה הוא וטהרת עם הארץ טמאה היא אצל חבר כדתנן בגדי עם הארץ מדרס לפרושים ואם אשת עם הארץ נדה התירו לטחון לאשת החבר שאינה נוגעת בקמח של עצמה בימי נידתה וכל שכן בקמח חבר. תורא מדישיה אכיל פי' השור אוכל מדישו שנא' לא תחסום שור בדישו: