[בעזאלדונג, דער גהאלט וואס מען גיבט דעם מיליטער]. (סנהדרין כא) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן לאפסניא שלו. אין מושיבין לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה מלך משום אפסניא כהן גדול משום צנה פי' ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להן בכל חדש וחדש ואם יוסיפו חדש צריך ליתן משלו לפיכך דוחה את העיבור. כ"ג אם יעשו מרחשון תשרי מתיירא מן הצנה שתא בתר ירחא אזיל ובמרחשון לעולם הצינה מצויה אע"פ שנקבע בשם תשרי ובלשון יון קורין להוצאה אפסניא (א"ב פי' בלשון יון שכר אנשי מלחמה):