[אקעגן גיין] (בילמדנו בהעלותך בא המלך ליכנס למדינה יצא אוהבו לאפנתי שלו ובואתחנן בעשרת הדברות היה הדיבור קורא מן השמים והן הולכין לאפנטי שלו והוא חוזר וקורא להן מן הארץ והן הולכין לאפנטי שלו שכן הוא אומר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו פי' ענין מחנה הוא (א"ב פי' בלשון יוני לקראת פניו):