[שפענר]. שהיו מציתין את האליתא משם (בפרק ב' בתמיד). הצתת האליתא (ביומא מה). בסיפרא ונתנו בני אהרן הכהן אש והצית את האש באליתות (בפ"ג דפרה) פי' עצים קטנים להלהיב בהם עצי המערכה כדכתיב משני זנבות האודים העשנים האלה ואליה הוא זנב ובאותם הזנבי' הקטני' שהן אליתות מציתין את האור בעצים גדולים כאותה ששנינו לענין מערכה בין הגזירים שהיו מציתין את האליתא משם: (א"ב אלתא כמו אלטין פי' לולבים רכים של דקל ור' עקיבא פליג עליה ואומר בחריות והן זמורות ישנות של דקל: