[גליד. שטיק]. כיצד מאברין את הערים (ערובין נב) פי' שבולטין מן החומה אבר אבר כאבריו של אדם שבולטין מן האדם מאן דתני מעברין כאשה עוברה שבולט כריסה מטה מטמאת איברים ומטהרת איברים (בכלים דף יח בפרק השידה) פי' אע"פ שהוא פרודה איברים ופרוקה. מה נדה אינה לאיברים אף ע"ז אינה לאיברים (בריש גמרא דפרק אמר רבי עקיבא דף פב) פי' אם נחתך אבר מן הנדה אינו מטמא כנדה אף ע"ז אבר ממנה אינו מטמא: אבר אחד יש בו באדם בגמ' דארבעה הדיוטות (סנהדרין קז) פירוש ויקם דוד מעל משכבו שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום שהיה משמש מטתו אפילו ביום שיהא שבע מאותו מעשה כדי שלא יתאוה לאשה אחרת נתעלמם ממנו הא דרבי יוחנן דא"ר אבר אחד יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע כלומר כל זמן שאין אדם מונע עצמו מתשמיש המטה והשביע האבר הוא רעב ולהוט אחריו ביותר ואם מרעיבו שאינו משביעו ביותר הוא שבע ואינו להוט אחר אותו מעשה. אברי' דרבי ישמעאל (מציעא פד):