אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו את פרצופו של המת עם חוטמו, אבל אם לא ראו את פרצופו או שניטל חוטמו, אין מעידים עליו, שמא אחר הוא, שאין אדם ניכר אלא בפרצופו עם חוטמו.
יש מפרשים שפרצוף הפנים היינו הלחיים, ואין משגיחים לא על העיניים ולא על הפה; ויש מוסיפים שפרצוף הפנים הוא גם המצח. לדעתם, אין מעידים על האדם שמת אלא אם כן ראו את מצחו, לחייו וחוטמו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)