כשלמדים בגזירה שווה (ע"ע) דין בעניין אחד מעניין שני, למדים שגם שאר הדינים הנוהגים בעניין שממנו נלמדת הגזירה שווה, נוהגים בעניין הנלמד בגזירה שווה.
כגון: "אשם תלוי" (ע"ע), שלמדים בגזירה שווה שאינו בא אלא על דבר שעל וודאו חייבים חטאת קבועה, פרט לחטאים שעל וודאם חייבים קרבן עולה ויורד (ע"ע), שאין מביאים על ספקם אשם תלוי, לפי שנאמר באשם תלוי "אחת מכל מצות ה'", ונאמר בחטאת "מכל מצות ה'", ולמדים בגזירה שווה "מצות, מצות" - אשם תלוי מחטאת, ולפי שאין גזירה שווה למחצה למדים גם שאין מביאים אשם תלוי אלא על עבירות שיש עליהן כרת במזיד ולא על עבירות שיש עליהן מיתה בידי שמים, ולכן על ספק מעילה, אין מביאים אשם תלוי*.
----------
* נחלקו הראשונים, אם אומרים "אין גזירה שווה למחצה" אף במובן שילמדו זה מזה וזה מזה, שכשם שלמדים דין האחד מהשני, כך נלמד גם כן שהדין שישנו בשני יהיה אף בראשון, וכל אחד מהם יהיה גם מלמד על חברו וגם למד ממנו: יש סוברים שאף זה בכלל אין גזירה שווה למחצה, ויש חולקים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)