אסור לאדם להכות ולפצוע את עצמו. האדם אינו הבעלים של גופו, ועל כן אין הוא רשאי להזיק את עצמו, למרות שיש לו מזה נחת רוח.
איסור זה הוא מן התורה, שנאמר: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", ודרשו: מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם. שמא תאמר דווקא בהריגה אבל לא בחבלה, תלמוד לומר בנזיר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", וכי באיזו נפש חטא, אלא מפני שציער עצמו מן היין, המצער עצמו מכל דבר, על אחת כמה וכמה.
יש אומרים שהחובל בעצמו עובר בלא תעשה, שנאמר: "רק השמר לך ושמר נפשך מאד", וכל מקום שנאמר "השמר" - אינו אלא לא תעשה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)