|
שם:
קלעים קלעים: יריעות מסביב לחצר המשכן. חצר המשכן היתה מוקפת ב'קלעים', ככתוב בתורה: "ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה, קלעים לחצר שש משזר, מאה באמה אורך לפאה האחת"[1]. ככל דבר במשכן שנאמר לגביו 'שש' - או 'שש משזר', הכוונה היא, לששה חוטי פשתן השזורים יחד[2]. פירוש המילה 'קלעים'יש מן הראשונים שפירש, שהקלעים הם כדוגמת מפרשי הרוח לספינה, שכן הקלעים הקיפו את עמודי החצר כדוגמת המפרש בספינה[3]. מאידך יש מבארים, שהכוונה לעשייה באופן הנקרא "מעשה קליעה", שהוא מלא נקבים[4]. עוד יש מי שפירש, כי פירוש המילה 'קלעים' הכוונה לוילונות[5]. פירוש אחר, שהכוונה למקלעות, שהם ציורים[6]. מידות הקלעיםאורך הקלעים בדרום ובצפון מאה אמה בכל צד, במערב - חמישים אמה, ובמזרח - חמש עשרה אמה בזוית החצר הצפונית וחמש עשרה אמה בזוית החצר הדרומית[7]. סך כל הקלעים - מאתיים ושמונים אמה. גובה הקלעים האמור בתורה – חמש אמות[8]. מובא בדברי חז"ל, שהקלעים היו עשויים מחלקים בודדים, אשר כל אחד מהם היה באורך וברוחב של חמש אמות, כלומר נמתחו מעמוד אחד לשני ברווח שביניהם[9]. תליית הקלעיםפריסת הקלעים סביב המשכן נעשתה על גבי עמודי החצר[10]. כנגד כל אחד מן העמודים, היו תוקעים באדמה יתד באורך ששה טפחים ורוחב שלושה טפחים, ושפת הקלע היתה נקשרת אל היתד במיתרים[11]. האחריות על הקלעיםבמהלך מסע ישראל במדבר, אחריות העמדת הקלעים, פירוקם בשעת הצורך, והשמירה עליהם, היתה מוטלת על בני גרשון[12]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
