תוספת על "מחצית השקל" (ע"ע).
בזמן שבית המקדש היה קיים, היה חייב כל אדם מישראל לתת מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור. חכמים תיקנו כי בנוסף למחצית השקל יש לתת לבית המקדש עוד סכום קטן כדמי פריטה. תוספת זו נקראת "קלבון" או "קולבון".
יש אומרים, כי כל אדם שנותן "מחצית השקל" חייב להוסיף "קלבון"; ויש אומרים - וכן הלכה - כי אדם שנותן "מחצית השקל" במטבע אחת אינו חייב להוסיף קלבון, ורק כאשר שני אנשים נותנים שקל שלם בעבור שניהם, הריהם חייבים ב"קלבון", שמכיון שאם היו באים לפרוט את המטבע לשני חצאים היו צריכים לשלם לשולחני קלבון כדמי פריטה, משום כך מחוייבים הם לתת את שכר הפריטה לבית המקדש.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)

תוספת מועטה של כסף שנותנים יחד עם מחצית השקל, משום הצורך להשוות את מחצית השקל של תקופת המשנה למחצית השקל של תקופת משה, או משום שכר החלפת המטבע שאצל השולחני.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)