|
שם:
בירה בירה כינוי למקדש, וכן מבנים ואתרים שונים בסביבתו, ומיקומם ואיתורם נידונים לעניין הלכה. מערכת מבנים גדולה, נקראת בכתובים ובדברי חז"ל 'בירה'. מצינו שימוש במושג זה בהקשר למקדש, בהיותו מערכת מורכבת של בנינים גדולים. כך אומר דוד המלך בעניין המקדש: 'וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לה[1], וכך אומר לשלמה בנו: 'וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי'[2]. במקדש ובירושלים התקיימו הלכות שונות הנזכרות בהקשר למושג 'בירה', ומכאן הצורך להגדיר את המושג נכונה. בירה - הגדרתההמושג 'בירה' נזכר בהקשרים שונים בהלכות הנוגעות לעבודת המקדש. כן מצינו צורות אחרות של המושג, והן: 'בית הבירה'[3], ו'לפני הבירה', ו'על פני הבירה'. המושג 'בירה' ענינו - מבנה גדול וכן מכלול של בתים וחצרות. מכאן הביטוי בפי דוד באשר למקדש וחצרותיו - 'הבירה אשר הכינותי'. כן מצינו את המושג 'בירה' במובן מצומצם יותר בהקשר למקדש, כדלהלן. א. בירה – היכל. כך מצינו בתלמוד, 'אירע קרי לאחד מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה'[4]. ב. בירה – עזרה, שכן, יש אומרים שהמסיבה והמחילות הלכו מתחת לעזרה[5]. ג. בירה – מגדל או מבנה אחר בהר הבית[6]. ו. כן מצינו 'בירה' במובן רחב יותר, וכך נקראת ירושלים 'בירה', כדוגמת 'שושן הבירה', וזאת בהקשר לקרבנות[9]. להלן בירור המושגים וההלכות שנדונו בהקשר לבירה ומיקומה, כשהפירוש תלוי במשמעויות השונות של המושג 'בירה', כדלעיל. לפני הבירההלכה אחרת עוסקת בשריפת בשר קרבן פסח, וכן שריפת הנותר משאר קדשים קלים שנותרו בסיום העליה לרגל, ונקבע להלכה, שיש לשורפן 'לפני הבירה'. ומבואר בראשונים, שקרבן שלם שנטמא, או רובו, 'שורפים אותו לפני הבירה [כלומר, לפני חומת העזרה ובפומבי] בפני הכל כדי לביישן, עד שיזהרו בו [ולא יותירו מן הקרבן בעתיד] ושורפין אותו מעצי המערכה'[10]. נחלקו חכמים בתלמוד, היכן בדיוק שורפים את הנותר: יש אומרים, ש'לפני הבירה' פירושו, לפני מגדל שהיה בהר הבית[11], ויש אומרים ששורפים את הנותר לפני חומת ירושלים, שכן ירושלים נקראת 'בירה'[12]. הלכה אחרת נדונה בדברי חז"ל עוסקת בפרים ושעירים הנשרפים. אף שם קיימת מחלוקת באשר למקום השריפה, ולהלכה נפסק, שחלק מן הקרבנות שנפסלו, מקום השריפה שלהם נקבע בעזרה הנקראת במשנה בית הבירה[13] או בית הדשן הגדול. לעומת זאת, חלק אחר של הפסולים נשרף בבית השריפה שבהר הבית. זאת, לאור הדעה המובאת בתלמוד, שהיה מגדל בהר הבית ושריפת קרבנות שנפסלו, כגון פסחים וקדשים קלים התקיימה לפני בירה זו. ממילא, גם פרים ושעירים הנשרפים בהר הבית שריפתם מתקיימת במקום זה[14]. על פני הבירהאחת ההלכות קשורה למושג - 'על פני הבירה'. כלומר, הלכה היא, שהכהן השורף את הפרה פורש מביתו שבעה ימים בטרם בואו לשרוף הפרה האדומה. משכנו נקבע בלשכת בית האבן, ש'על פני הבירה', כלומר, בזווית צפונית מזרחית לבירה. מכאן המחלוקת בעניין מיקומה המדויק של 'לשכת בית האבן', ומקביעת מיקומה ניתן ללמוד על המושג 'בירה'. יש אומרים, שלשכת בית האבן נקבעה בצפון מזרח העזרה, לפי שיטה זו, הבירה ענינה ההיכל, לפיכך נקבע מקומה של לשכה זו ביחס להיכל בזווית צפונית מזרחית[15]. יש מן הראשונים הסבורים, ש'לשכת בית האבן' היתה בהר הבית בזווית צפונית מזרחית, זאת, משום שהם סבורים, ש'על פני הבירה' פירושו: מול חומת העזרה המקיפה את ההיכל[16]. מצינו דעה נוספת, שהמושג 'על פני הבירה' מכוון לירושלים הקרויה אף היא 'בירה', וממילא לשכת בית האבן היתה מחוץ לחומת ירושלים[17]. עוד מצינו דעה האומרת, כי המושג 'בירה' פירושו מגדל שעמד בהר הזיתים, ולשיטה זו כהן גדול פרש ל'לשכת בית האבן' שהיתה בהר הזיתים[18]. מן המחקרמגדל בהר הביתבמקורות המשנה והתלמוד הדנים במבנה ההר לא מצינו שהיה מגדל בתחומי הר הבית. מאידך ידוע על מגדל שהוקם בצד הר הבית לשמירה על המקדש, וכגון מה שמובא בנחמיה ב, ח: 'שערי הבירה אשר לבית', ומשם נראה שהוקם מבצר לשמירה על הר הבית. כן מצינו בדברי יוסף בן מתיתיהו, שמבצר זה הגן על הר הבית מצפון מפני פומפיאוס. מלחמות א, ז, ג. וכתב עוד: 'אנטוניה היא המצודה הסמוכה להר הבית מצד צפון, ונקראה לפנים בשם 'בירה', ואחרי כן קיבלה את שמה החדש 'אנטוניה' לכבוד המושל אנטוניוס. מלחמות א, ה, ד. בשלב מסוים עבר המבצר לשלטון הרומאים ושם הוצב משמר קבוע של חיילים. יש, אפוא, מקום לומר, ששרפו שם את שיירי הקרבנות שנותרו, כדי להקשות על אנשי המשמר. (להרחבת הדיון במושג 'בירה' ראה ערך 'בירה' בספר 'חקרי הארץ' מאת מנדל וולמן תרצ"ט עמ' 122.) מן המדרשה'בירה' - עדות על גדולת הדורמובא בתלמוד: ראשונים – אנשי בית ראשון - שנתגלה עוונם על ידי תוכחת הנביאים - נתגלה קיצם, וניבאו הנביאים כי יגאלו לסוף שבעים שנה. אחרונים – אנשי בית שני -שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם, והגלות נמשכת זה אלפיים שנה. אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים. - אמר לו ריש לקיש: אדרבה, אחרונים עדיפים, שכן, עוסקים בתורה על אף שיעבוד המלכויות! אמר לו: בירה תוכיח! - בנין המקדש יוכיח, שהבירה חזרה ונבנתה לראשונים, כלומר, לעולי בבל, ולא חזרה לאחרונים. שאלו את רבי אלעזר: ראשונים גדולים או אחרונים גדולים? - אמר להם: תנו עיניכם בבירה – שנבנתה לראשונים ולא לאחרונים. [19] הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
