בגדי כהונה הם בגדים מיוחדים לכהנים לצורך עבודתם במקדש.

נאמר בתורה: 'ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת... ואלה הבגדים אשר יעשו: חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט. ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי'^[1]. כן נאמרו בתורה שני בגדים נוספים, ציץ ומכנסים. כהן הדיוט לבש ארבעה בגדים לבנים, וכהן גדול לבש בנוסף לכך ארבעה בגדי זהב. בגדים אלו לכהנים המשרתים לפני ה', נעשו כדי לפאר ולרומם את עבודת הקודש^[2].

מצוותם

שלשה מיני בגדי כהונה נזכרים בהלכה^[3]:

א. בגדי כהן הדיוט.

ב. בגדי זהב לכהן גדול.

ג. בגדי לבן לכהן גדול ביום הכיפורים.

שלבים בקיום מצוות בגדי כהונה

שלב א:

עשיית הבגדים: הטוויה, השזירה, האריגה וכו'^[4], שנאמר: 'ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך'.

שלב ב:

לבישת הבגדים^[5] שנאמר: 'וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונה לחוקת עולם'^[6] ואמרו חז"ל: 'בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, בזמן שאין בגדיהן עליהם אין כהונתם עליהם'^[7].

סדר לבישתם

הבגד הראשון שלובש הכהן הוא המכנסיים^[8] , שנאמר: ומכנסי בד יהיו על בשרו'^[9]. לאחר מכן לובש כתונת, אבנט ומצנפת.

הלכות בבגדים

חציצה

הלכה היא, שלא תהא חציצה בין גוף הכהן לבגד, שנאמר: 'ומכנסי בד יהיו על בשרו' - שלא תהא חציצה בין בשרו לבגדו. אפילו נימה, עפר או שערה חוצצים. תפילין של יד מהוים חציצה תחת הכתונת, ושל ראש אינם חציצה^[10], לפיכך, אם רצה הכהן ללכת בתפילין של ראש רשאי^[11].

דין חסר ויתר בגדים

חיסר הכהן אחד מן הבגדים המיוחדים לו, בין כהן גדול ובין כהן הדיוט ועבד, חייב מיתה ועבודתו פסולה^[12]. כך גם יתור בגדים, כלומר, כהן שלבש שני בגדים כגון שחגר שני אבנטים - עבודתו פסולה וחייב מיתה^[13]. כרך על אצבעו בגד, ואינו במקום בגדים, אם יש בו שלש על שלש אצבעות חוצץ בין היד לכלי השרת, ופוסל את העבודה. ואם כרך בגד על פצעו ולא היה בו שלש על שלוש אצבעות אינו חוצץ בעבודה^[14].

בגדים לכבוד ולתפארת

מצותם של הבגדים שיהיו חדשים ונאים לכבוד ולתפארת כדרך בגדי הגדולים^[15], היו הבגדים מטושטשים ובלויים, או שהיו ארוכים יתר על מידתו או קצרים ממידתו עבודתו פסולה^[16]. המצוה היא לעשות את הבגדים כמידתו של הכהן ולא שיהיו מרושלים או מקוצרים מדי^[17]. אסור לקרוע בגדי כהונה, שנאמר: 'לא יקרע'^[18], והקורע דרך השחתה הרי זה לוקה^[19].

כיבוס הבגדים

אם התלכלכו הבגדים מכבסם, ואם הכתמים מורגשים בבגד מרוב שימוש וכביסה, עד שנעשה 'צואי' - הבגד פסול^[20]. מכנסי כהן הדיוט שבלו מדליקים מהם את מנורות הזהב של שמחת בית השואבה, ואילו מן הכותנות מדליקים את נרות המנורה שבהיכל^[21]'. בגדי כהן גדול שבלו גונזים אותם^[22].

בגדי כהונה מחוץ למקדש

שאלה היא, האם כהן יכול לצאת מחוץ למקדש כשהוא לבוש בגדי כהונה לגופו? אכן, הדבר נדון בתלמוד, שם נאמר: 'בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה – אסור', וכתבו הפרשנים, שהאיסור הוא משום שנוהג בהם 'דרך חול'^[23], נמצאנו למדים שלעניני המקדש והעבודה הדבר מותר. אכן מצינו, שהוצאת הדשן אל מחוץ לעיר נעשית בבגדי כהונה^[24]. כך גם פרה אדומה, שעיר המשתלח,וכן פרים הנשרפים המוצאים מחוץ לעיר בבגדי כהונה. כך גם כהן משוח מלחמה, ועוד^[25].

קדושת הבגדים

שכר עשיית בגדי כהונה ניתן מכספי הקדש ומתרומת הלשכה^[26]. בשל קדושת הבגדים אין הכהנים ישנים בבגדיהם^[27].

מן המדרש

בגדי כהונה מכפרים

'למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתנת - מכפרת על שפיכות דמים... מכנסים - מכפרים על גלוי עריות... מצנפת - מכפרת על גסי הרוח, דאמר רבי חנינא: יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב... חשן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת אלילים... מעיל מכפר על לשון הרע... ציץ מכפר על עזי פנים'. (זבחים פח, א)

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)