בעיקרו, ההלל הוא טקס ציבורי שנאמר ברוב עם, ובכל פעם שישנה הצלה ציבורית מצרה, היו מתכנסים העם להלל ולשבח את ה' במזמורי ההלל.
אמנם, ישנם שמונה עשרה ימים בהם חובת אמירת ההלל היא קבועה, והיא חלה על כל אדם מישראל, ובימים אלו היחיד חייב לאמר את ההלל גם שלא בציבור:
- שמונת ימי חג הסוכות
- שמונת ימי החנוכה
- יום טוב הראשון של פסח
- יום טוב של עצרת - שבועות
בנוסף לכל אלו, נהגו לאמר הלל בדילוג בראשי חודשים ובשאר ימי הפסח, ונהגו שגם בימים אלה יאמר ההלל אפילו ביחידות.

(כתב: אביעד שלמה מוריה)