הגמרא מביאה מחלוקת ר' יהודה וחכמים, האם כשרבים עוברים בין המחיצות צריך לסלק את המחיצות למקום אחר, לשיטת ר' יהודה מעבר הרבים מבטל את המחיצות, לשיטת חכמים "כאן הודיעך כוחן של מחיצות" שגם אם הרבים עוברים בהם, המחיצות לא נפסלות.
נושא זה הוא רחב ויש בו מספר נושאים, נזכיר אותם בראשי פרקים: רשות הרבים תחת צורת הפתח, דרך הרבים הבוקעת מחיצה שנעשית בידי שמים, רבים הבוקעים במקום שיש בו שם ד' מחיצות ועוד..
היכן זה פוגש אותנו?
להלכה נפסק שברשות הרבים שהתקיימו בה כל התנאים (המגדירים רשות הרבים מן התורה) לא מועיל לערב אותה על ידי צורת הפתח, משום שהרבים הבוקעים תחת צורת הפתח מבטלים את המחיצה, ויש לתחום את רשות הרבים דווקא בדלתות הננעלות בלילה.
דלתות אלו מונעות את מעבר הרבים בלילה, ועל ידי כך נחשב הדבר שרבים לא בוקעים תחת המחיצות.
בביאור הלכה דן בארוכה מדוע כיום מתקנים גם רשות הרבים גמורה בצורת הפתח? וכותב שייתכן שסומכים על שיטת הרמב"ם שמדאורייתא רבים לא מבטלים את המחיצה, ומועיל מדאורייתא צורת הפתח גם לרשות הרבים, ונשאר רק איסור דרבנן בעקבות בקיעת הרבים - ובדרבנן אפשר לסמוך על השיטות שבלי שישים ריבוא אין נחשב המקום לרשות הרבים, ומועיל צורת הפתח גם מדרבנן.
אך מסיים שלאו דרך כבושה היא, דלרוב הפוסקים הלכה שרבים מבטלים את המחיצות גם מדאורייתא, וגם קולא זו של שישים ריבוא נחלקו עליה הרבה ראשונים ועל כן אין למחות בידי מי שנהג להקל, אבל בעל נפש יחמיר לעצמו.. כי יש בזה חשש חיוב חטאת..
מסקנה זו רלוונטית לרוב מוחלט של העירובים כיום.. ופוק חזי מאי עמא דבר.
(כתב: הרב אברהם רינת)