עפר רקבון של מת.
"מלוא תרווד רקב" (כף גדולה המכילה מלוא חופניים עפר רקבון של מת) - מטמא במשא ובאוהל, אך לא במגע, לפי שאינו מחובר יחד; ואפילו אם גיבלו במים ועשאו מיקשה אחת, מכל מקום אינו מטמא במגע, לפי ש"אין חיבורי אדם חיבור" (ע"ע), ואינו נחשב כגוף אחד, אלא כפירורים, והנוגע ברקב אינו נוגע בכל הפירורים כאחד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)