אדם זכאי למכור את בתו הקטנה לאמה.
נאמר בתורה: "כי ימכור איש את בתו לאמה", ופירשו חכמים, כי בקטנה הכתוב מדבר. כלומר: אדם זכאי למכור את בתו לאמה רק כשהיא עדיין קטנה, דהיינו: עד שהביאה שתי שערות לאחר שהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד; אבל משהביאה שתי שערות לאחר שהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, הרי היא נעשית "נערה", ומאז אין אביה זכאי למוכרה לאמה*.
----------
* דין זה למדים בקל וחומר: "ומה מכורה כבר יוצאה (זו שמכרה אביה בקטנותה, משהביאה סימני נערות הריהי משתחררת, שנאמר: "ויצאה חנם אין כסף", ודרשוהו חכמים לסימני נערות), עכשיו שאינה מכורה, אינו דין שלא תימכר?".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)