עניין שנכפל בתורה, לא נכפל אלא כדי לחדש בו פרט נוסף שלא היה ידוע לנו אלמלא נכפל העניין.
לדוגמא: לגבי תשלומי כפל של גנב נזכרו במקרא פעמיים "שור, חמור ושה" כדוגמאות לדברים שהגונב אותם מתחייב לשלם תשלומי כפל (א. "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה... ישלם שנים לרעהו" - שמות כב, ח; ב. "אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם" - שם פסוק ג). פעם אחת נכתבו דוגמאות אלו כדי למעט קרקעות, למעט עבדים (שהוקשו לקרקעות) ולמעט שטרות (שאין גופם ממון; השטרות כשלעצמם אין להם ערך כספי), שהגונב אותם אינו משלם תשלומי כפל. ופעם שנייה נכתבו כדי לחדש שרק אם הגניבה נמצאה על ידי עדים חייב הגנב בתשלומי כפל, אבל אם הגנב בעצמו הודה בגניבה, הוא פטור מתשלומי כפל ("מודה בקנס - פטור").
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)