כיבוש חוץ לארץ בטרם נכבשה כל הארץ, או כיבוש שלא השתתפו בו שישים ריבוא, או כיבוש שלא נעשה על פי אורים ותומים, או כיבוש שנעשה שלא על ידי מלך או נביא מדעת רוב ישראל, או כיבוש שנעשה שלא לצורך כל ישראל.
בדין כיבוש יחיד נחלקו תנאים: רבי מאיר סובר: כיבוש יחיד שמו כיבוש, ורבי יוסי סובר: כיבוש יחיד אין שמו כיבוש.
להלכה נפסק שכיבוש יחיד אינו נחשב לכיבוש, ומדאורייתא אין המקום הנכבש מתקדש בקדושת ארץ ישראל ואינו מתחייב במצוותיה, ואינו חייב בתרומות ומעשרות ושביעית אלא מדברי סופרים; ויש סוברים, שכיבוש יחיד אינו נחשב לכיבוש כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)