ביטול הכאת הקרבן או שריטתו, לפני שחיטתו.
יוחנן כהן גדול, ששימש בכהונה גדולה אחרי שמעון הצדיק, ביטל את מעשה הנוקפים, שהיו חובטים במקלות בקרבן או שורטים שריטות בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו ויתבלבל ועל ידי כך יהא נוח לכפתו ולשחטו.
יוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש שינקב קרום מוחו של הקרבן על ידי החבטה וייעשה טריפה, או משום שהיה נראה כאילו הוא בעל מום כתוצאה מהשריטות.
כדי להקל עליהם את שחיטת הקרבן, תיקן להם יוחנן כהן גדול טבעות בקרקע שבהן היו מכניסים את צוואר הקרבן או את רגליו ושוחטים אותו בנקל.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)