תוקפו של "פרוזבול" (ע"ע) מותנה בכך שללווה יש פיסת קרקע.
בטעם הדבר נחלקו הראשונים: יש אומרים, לפי שאין רגילים להלוות למי שאין לו קרקע (מפני הסיכון שבדבר), ובדבר שאינו שכיח אין חכמים עושים תקנה; ויש מבארים, שכשיש ללווה קרקע, נחשב החוב כאילו הוא גבוי בידי בית דין, ואין בו משום "לא יגוש".
אם אין ללווה קרקע - יזכה המלווה ללווה קרקע כל שהוא לפני כתיבת הפרוזבול.
אין שיעור לקרקע הנחוצה לצורך כתיבת פרוזבול, ודי גם בעציץ נקוב, או בקרקע שניתנת בהשאלה, ואולם זכות ארבע אמות שיש לכל אדם מישראל (לצורך קבורה או כחלקו בארץ ישראל), אינה מועילה לעניין פרוזבול.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)