אגרת שאילת שלום, שבה מודיע האדם את שלומו לחברו ודורש בה בשלום חברו. ויש מפרשים: אגרת של צווי השלטון. ויש מפרשים: אגרת מינוי הניתנת על ידי בית דין הגדול למי שמינוהו להיות דיין*. ויש מפרשים: פנקס ניהול חשבונות של גזבר המלך. ויש מפרשים: כתבים הנשלחים אל המלכות ומהמלכות.
מותר לכתוב אגרת רשות בחול המועד. ובאשר לקריאה באגרת רשות של שאילת שלום בשבת - נחלקו הראשונים: יש מהם שאסרו ויש מהם שהתירו. ויש שהכריעו, שכשאינו יודע מה כתוב באגרת - מותר, שמא יש בה צורך של פקוח נפש, ואם יודע - אסור. וכן הלכה. אלא שלא יקרא בפיו, רק יעיין בה בלבד.
----------
* ויש מפרשים: אגרת מינוי ונתינת רשות, שריש גלותא כותב ונותן רשות ללמד לישראל איסור והיתר ולהורות להם דברי תורה, ושמו בלשון ארמית "פתקא דדיינותא" או "דרשוותא" (שע"ת סי' רי"ד לרב נטרונאי גאון, ובתג"ה סי' ק"פ לרב האי גאון, ושבלי הלקט סי' רכ"ה בשם רב נחשון גאון בשם מר רב יצחק גאון. ועי' בה"ג הל' מועד).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)