שטר חיוב מזונות. אדם שמת או שהלך למדינת הים או שנשתטה, והניח אשה ובנים, ויש לו ממון מופקד ביד אחרים, ותבעו האשה והבנים מזונות, בית דין מחייבים את הנפקדים לתת לאלמנה וליתומים מזונות קצובים, וכותבים שטר לנפקדים בו מופיע הסכום שהוציאו עבורם, כדי שלא יוכלו היתומים לכשיגדלו או הבעל לכשיחזור ממדינת הים או השוטה לכשיתרפא - לתבוע את הנפקדים(1).
ישנו סוג נוסף של אגרת מזון: שטר שבו אדם מתחייב(2) לזון את בת אשתו מבעלה הראשון, או שטר פרעון חוב מזונות בת אשתו, כלומר: אדם שהתחייב בקניין לזון את בת אשתו מבעלה הראשון מספר שנים, והוציאו מידו קרקע כשיעור חוב המזונות, בית דין כותבים לו שטר שפרע את חובו במזונות בת אשתו.
----------
(1) ויש מפרשים: שטר שבית דין כותבים על נכסים שמכרו או שימכרו לצורך האשה והבנים (רמב"ם יום טוב פ"ז הי"ב; פיהמ"ש להרמב"ם ב"מ פ"א). ויש מפרשים: שטר הקצבת מזונות לאשה ולבנים, או אגרת שב"ד שולחים לב"ד אחר לקצוב מזונות לאשה ולבנים (שמ"ק ב"מ כ' ע"ב בשם שיטה; תוס' כתובות ק' ע"ב ד"ה אגרת).
(2) ויש מפרשים שהוא שטר שבית דין כותבים לאשה לראיה על התחייבותו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)