התורה אסרה להמיר בהמת חולין בבהמת קדשים, שנאמר: "לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב", כגון שאומר 'הרי זו תמורת עולה זו'. הממיר בהמת חולין בבהמת קדשים חייב מלקות, ובהמת החולין נעשית תמורה, ודינה כדין בהמת הקדשים שהמירוה בה. והעופות והמנחות וקרבנות הציבור אינן עושין תמורה.