הסמכות לדון בדיני קנסות, מלקות ודיני נפשות (לחייב מיתות ביה"ד) חייבת לעבור מדור לדור, רב סומך את תלמידו, משה סמך את יהושוע בן נון וכן הלאה, במהלך השנים עקב הגלות נתבטלה הסמיכה.

מרן: ר"ת מאתים רבנים נִסְמַךְ, הכינוי ניתן לרבי יוסף קארו , שעפ"י דברי הרמב"ם, ניתן לחדש את הסמיכה, גם לא ע"י רב שקיבל את הסמיכה (שהרי לא היה רב סמוך שהיה בכוחו להעביר הלאה את הסמיכה) אלא ע"י שמאתים רבנים, סומכים אותו.

הצורך לחדש את הסמיכה התעורר בעקבות האנוסים מספרד שחיו כנוצרים, ועברו עברות שדינם מלקות בידי ביה"ד סמוכים, ויקבלו מלקות ויכופר להם עוונם בעוה"ז.

הערה: הנסמך היה הרב של צפת "מהר"י בי רב, שהיה רבו של ר' יוסף קארו, והכינוי נדבק בטעות לרבי יוסף קארו, ואם טעיתי אני מבטל את דברי.

(כתב: בנימין מאיר כהן)