מי שטבל ואחר כך בא ראשו ורובו במים שאובים בשיעור שלושה לוגין, וכן אדם טהור שנפלו על ראשו ורובו שלושה לוגין מים שאובים בבת אחת; גזרו חכמים לעשותו שני לטומאה, ופוסל תרומה במגעו, ועושה משקין להיות תחילה.
טעם הגזירה: לפי שהיו טובלים במים סרוחים המכונסים במערות, ואחר כך רוחצים במים שאובים נקיים, חששו חכמים שמא יאמרו שהמים השאובים הם שטיהרום.
(כתב: הרב אוריאל לוי)