מעלות המנורה הן מדרגות אבן הניצבות בפני המנורה.

שלש מעלות של אבן היו לפני המנורה. מדרגות אלו נועדו לכהן הנכנס להיכל להיטיב את הנרות עם שחר ולהדליק אותם בזמנם. הכהן עולה עם השמן וכלי הניקוי במדרגות אלה, עומד על האבן למעלה ומטיב את הנרות[1][./מעלות_המנורה#cite_note-הערה1-1 [1]].

הטבת הנרות על מעלות האבן

המקור לעשיית מעלות אלו מובא בספרי: "'בהעלותך את הנרות' - עשה לה מעלות"^[2]. הצורך במדרגות אלה נבע מן העובדה, שהמנורה התנשאה לגובה שמונה עשר טפחים^[3], שהם שלוש אמות, כגובה אדם. לפיכך, הכהן היה צריך לעלות למקום גבוה מן המנורה והנרות, כדי להיטיב את המנורה ולהניח נכון את השמן והפתילות, ואחר כך להדליקם[4][./מעלות_המנורה#cite_note-הערה4-4 [4]].

המעלות לשימוש כלי המנורה

בשעת ההטבה שימשה אבן זו את הכהן להניח שם את כלי ההטבה וכלי השמן, וכן להניח מלקחיים ומחתות לעת הצורך^[5]. בשלב ראשון היה הכהן מיטיב חמישה נרות מתוך השבעה, והיה מניח את הכוז, אשר שימש להטבת הנרות על המעלה השנייה שבשלוש מעלות אלה^[6]. בשלב שני היה מטיב את שני הנרות הנוספים. לאחר מכן היה נוטל משם את הכוז^[7], ושופך הכל לבית הדשן ממזרח למזבח.

מעולם ההלכה

האבן והמעלות - אינן חציצה בעבודה

יש מן האחרונים^[8] שהעלה שאלה; כיצד מותר לכהן לעמוד על האבן בשעת ההטבה, והרי הלכה היא, שכהן העומד על גבי אבן בשעת עבודתו - עבודתו פסולה משום חציצה, וכמובא ברמב"ם^[9]: "כל העוסק בעבודה מעבודת המקדש צריך שיהיה עומד על הרצפה, ואם היה דבר חוצץ בינו ובין הקרקע... פסל"? ותירץ שני תירוצים:

א. מדברי הספרי לעיל (במדבר ח,ב) עולה, שאבן זו היא גזירת הכתוב, ממילא אינה חוצצת.

ב. יש לומר, שאבן זו והמעלות שבה קבועים במקומם ברצפה, נמצא שהאבן היא חלק מן הבניין, לפיכך אינה חוצצת.

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)