|
לשכת העץ לשכת העץ: אחת מלשכות הבנויות בעזרה, והיא לשכת הכהן גדול. לשכת כהן גדול[1], לשם הפרישו את הכהן הגדול שבעה ימים קודם יום הכיפורים, ובה התגורר וישן[2]. נראה שבלשכה זו למד הכהן הגדול את עבודת חפינת הקטורת לקראת יום הכיפורים. יש סוברים, שהלשכה בה התגורר היתה במקום אחר, שכן מדברי חז"ל במשנה עולה שהיתה לכהן גדול לשכה נוספת[3]. לשכה זו נקראת גם כן – 'לשכת פרהדרין', שעניין המושג - שר ומושל, שכן היו הכהנים מתחלפים מדי זמן בגלל התערבות המלכות ותשלום כסף עבור משרת כהן גדול. מקור השםכמה טעמים נאמרו באשר לשמה של הלשכה: יש אומרים שלשכה זו היתה בנויה מעץ[4], ויש אומרים שבניגוד ללשכת האבן של מעשה פרה אדומה, שכל מעשיה בכלי אבן, לשכת העץ היתה מיוחדת ליום הכיפורים, שהלשכה כשרה גם אם יש בה כלי עץ[5]. יש אומרים שהלשכה היתה עשויה מאבן, אך נקראת לשכת העץ, מפני שהיתה מעוטרת בעץ, או מפני שלעיתים היו מניחים בה עצים[6]. עוד יש מי שכתב, שנקראה כן, כדי להזכיר לכהן הגדול את מעשיו, שאם נאים הם הוא ייתן פירות כעץ, ואם יקלקל מעשיו יירקב כעץ[7]. מיקומה בעזרהקיימות שתי שיטות בדברי חז"ל, התלויות בגרסאות שונות, בדבר מיקומה של הלשכה. לפי שיטה אחת הלשכה היתה בדרום העזרה בסמוך ללשכת הגולה וללשכת הגזית[8]. לשיטה אחרת לשכת העץ היתה בצפון העזרה ושם גם היו לשכת הגולה ולשכת הגזית[9], וכן הובא להלכה[10]. מבנה הלשכה ותיאורהלשכה זו עמדה בסמוך ללשכת-הגולה וללשכת-הגזית, וגג שלושתם היה שווה, והיא היתה "אחורי שניהם"[11]. בהסבר 'אחורי שניהם' נחלקו הפרשנים: יש אומרים שלשכת העץ היתה סמוכה לכותל הצפוני של עזרת ישראל, ומדרום לה היו לשכת הגולה ולשכת הגזית[12]. ויש אומרים שבצפון-מזרח עזרת ישראל עמדה לשכת הגזית ובקיר המערבי שלה בעזרת כהנים עמדו שתי הלשכות: לשכת העץ מצפון ולשכת הגולה מדרום[13]. קדושתהיש אומרים שהיתה בנויה בקודש, וקדושתה כקדושת העזרה, מפני שהפרישה קודם יום הכיפורים צריכה להיות למקום קדוש, ואף על פי כן היה רשאי הכהן הגדול לישון שם ולשבת באותם ימים, שבמקום הצורך מותר[14]. ויש אומרים, שהיתה בנויה בקודש ופתוחה לחול, ולכן דינה כחול[15]. ויש אומרים, שהיתה בנויה בחול ופתוחה לקודש, ודינה כקודש לעניין אכילת קדשים, אך מותר לישון ולשבת בה[16]. מזוזה בלשכת פרהדריןלשכת העץ היתה לשכה יחידה במקדש בה היתה מזוזה, וכתבו הראשונים: "אין הבית חייב במזוזה אלא אם כן היתה בו דירה של חול... [ומה שאמרו חכמים]: 'בשלשה מקומות הכהנים שומרין את המקדש' - כולן היו פטורות מן המזוזה - חוץ מלשכת פרהדרין, שהיתה בו דירת חול לכהן גדול בשבעת ימי פרישה. וכן שער ניקנור, מפני שהוא חוץ ללשכת פרהדרין... הואיל ועשויה לדירה שבעה ימים בשנה - חייבת במזוזה בזמן דירתו"[17]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
