אדם שנטמא באחת מן הטומאות. או בטומאה הנגרמת מגופו (כגון: זב, זבה, יולדת וכו') או על ידי נגיעה בטומאה אחרת. אדם זה אינו יכול להיכנס למקדש, ומשום כך פטור מהבאת קורבן עולת ראיה ושלמי חגיגה. אולם, שאר קרבנות יכול לשלוח על ידי אחרים, משום שאינם תלויים בביאתו למקדש. טמא אסור בנגיעה בקודש ובאכילתו, ואם הוא כהן אסור אף באכילת תרומה.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)