שטר הניתן על ידי בית דין למלווה לגבות על פיו את חובו מן הנכסים המשועבדים לו שמכרם הלווה או נתנם במתנה.
לווה שמכר או שנתן במתנה נכסים המשועבדים למלווה, ואין לו נכסים אחרים, בית דין נותנים למלווה שטר שבאמצעותו יכול הוא לגבות את הנכסים המכורים או הנתונים במתנה מידי הקונה או מקבל המתנה לפרעון חובו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)