דין תורה לאישה הרואה דם בימים הראויים לדם נידה, שסופרת שבעה ימים וטובלת ונטהרת, ואין ימים אלו צריכים להיות נקיים.
חכמים החמירו על כל ראיית דם לספור עליה שבעה ימים נקיים כזבה גדולה.
עוד החמירו בנות ישראל על עצמן מחששות שונים, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל, ממתינות ארבעה ימים חוץ מיום ראיית הדם בתחילה, ואחר כך סופרות שבעה ימים נקיים.  
הנידה הינה אב הטומאה כמו הזב.
הבועל נידה או זבה, נעשה אב הטומאה כנידה עצמה, ומטמא אדם במגע ובמשא ובהיסט וכלים במגע, והנוגע בו או נושאו מטמא כלים כל עוד לא פירש מהטומאה, ומעיינותיו אב הטומאה כנידה (רמב"ם), אבל אינו עושה משכב ומושב, וטהרתו בספירת שבעה ובטבילה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)