כלי חרס שנשבר נטהר מטומאתו. אמנם, אם נותרו ממנו חלקים גדולים מספיק בעלי יכולת קיבול, הם עדיין מקבלים טומאה.
גודלם של השברים לעניין זה נמדד על פי כמות הנוזלים שהם יכולים לקבל, ובאופן יחסי לכלי המקורי. לדוגמא: שבר קדרה קטנה שהיתה ראויה להכיל לוג יקבל טומאה אם יכיל רביעית. אבל שברו של כלי גדול הנקרא 'חצב' ומכיל כחמש סאים, יקבל טומאה רק משיעור לוג. פרטי השיעורים השונים מופיעים במשנה במסכת כלים פרק ב'.

(כתב: אביעד שלמה מוריה)