אשה שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי*.
אדם מישראל שבא על "שפחה חרופה" - חייב להביא קרבן אשם, אייל בן שנתיים ששוויו שני סלעים. השפחה החרופה - לוקה.
----------
* כגון שהיתה שפחה של שני שותפים, ואחד מהם שחררה. כן דעת רבי עקיבא הסובר שמשמעות הכתוב "והפדה לא נפדתה" היא: "והפדה" שכבר פדויה קצת, אבל "לא נפדתה לגמרי", שעדיין היא חצי שפחה. ברם, לדעת רבי ישמעאל, שפחה חרופה היא: שפחה גמורה המאורסת לעבד עברי. ומה שנאמר: "והפדה לא נפדתה" - דיברה תורה בלשון בני אדם, כלומר, שכוונת הכתוב, שלא נפדתה ועדיין היא שפחה (כריתות יא, א). הלכה כרבי עקיבא (רמב"ם פ"ג מהל' איסורי ביאה הי"ג).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)