עיר בארץ ישראל שרוב תושביה הודחו לעבוד עבודה זרה.
עיר שקמו מתוכה אנשים, והדיחו את רוב תושביה לעבוד עבודה זרה, הרי היא נעשית "עיר הנדחת".
אנשי עיר הנדחת שעבדו עבודה זרה, נהרגים בסייף. לאחר הריגת רשעי העיר, כונסים את כל רכוש העיר אל תוך שטח רחב (המשמש כמקום לקיבוץ תושבי העיר), ושורפים באש את העיר על כל רכושה, שנאמר (דברים יג, טז-יז): "הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב... ושרפת באש את העיר ואת כל שללה".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)