אדם שהביא עדים שמכירים את אבידתו בטביעות עין, ובא אדם אחר ומסר סימנים מובהקים למוצא האבידה, על מוצא האבידה למסור את האבידה לזה שהביא עדים, שכן זיהוי על פי טביעות עין עדיף מזיהוי על פי סימנים, אף כשהסימנים הם מובהקים ביותר.
יתר על כן, אפילו אם אינו מביא עדים, אלא הוא עצמו מכיר את האבידה בטביעות עין, אם הוא תלמיד חכם, על מוצא האבידה להחזיר את האבידה לזה שזיהה אותה בטביעות עין ולא לזה שמסר סימנים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)