דבר הנושא את משכב הזב, ואינו נוגע בו, כגון כלים או אוכלים ומשקים שהם למטה ממשכב הזב, ואינם נוגעים בו, לפי שיש דבר המפסיק ביניהם; או דבר שנישא על גבי משכב הזב, כגון שהכלים או האוכלים והמשקים הם למעלה מן המשכב, ונישאים עליו ואינם נוגעים בו.
הנושא ונישא על גבי משכב - טהור, שאין המשכב מטמא כלים או אוכלים ומשקים במשא, אף לא בהיסט, כי אם במגע בלבד.
ברם, אם אדם נושא את המשכב או שהוא נישא על גבי המשכב, אף על פי שלא נגע בו ולא הסיטו (כגון על ידי אבן מסמא, כלומר: אבן כבדה הנתונה מתחת למשכב או למעלה ממנו, והיא מפסיקה בין האדם למשכב), הריהו טמא. והוא הדין אם הסיט את המשכב, אף שלא נשאו, שהוא טמא.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)