מים הנוטפים, כגון מי גשמים, דינם כמקווה, שאינם מטהרים אלא כשהם מכונסים ועומדים במקום אחד בשיעור ארבעים סאה, ופסולים הם לקידוש מי חטאת ולטבילת זבים ומצורעים, לפי שאינם מים חיים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)