אין מחזיקים אדם מישראל כגנב.
כתוצאה מכך: אדם שנכנס לבית חברו ויצא כשכלים טמונים תחת בגדיו, ועדים רואים אותו, ולאחר זמן תבעו חברו לדין בטענה שגנבם ממנו, הרי זה נאמן לומר: "לקוחים הם בידי", לפי ש"לא מחזקינן אינשי בגנבי".
תוצאה נוספת: חביות יין שהיו מונחות ברשות הרבים ועברו גנבים ודקרום בסכין ומשכו מהן יין - היין אסור משום יין נסך, ואין אומרים שישראל גנבן, שכן "לא מחזקינן אינשי בגנבי".
תוצאה נוספת: אדם שמשכן את בגדי אשתו, מכיון שאינו רשאי למשכנם ללא רשותה, אנו תולים שנתנה לו רשות, לפי ש"לא מחזקינן אינשי בגנבי".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)