מימרה שאולה מן הנאמר לצרעה, שמשמעה: אין חפץ לא בטובתך ולא ברעתך, אם הטובה שלך כרוכה גם ברעה אין צורך בה.
מקור ביטוי זה הוא במדרש רבה על הפסוק בספר במדבר (כב, יב): "ויאמר אלהים אל בלעם: לא תלך עמהם". אמר לו: אם כן אקללם במקומי. אמר לו: "לא תאור את העם". אמר לו: אברכם. אמר לו: אין הם צריכים לברכתך, "כי ברוך הוא", משל אומרים לצרעה: "לא מדובשך ולא מעוקצך".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)