|
כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי מי שתבע ממנו חברו כסף, בטענה שהוא לווה ממנו, והשיב "לא לוויתי", אם יש עדים שראו את ביצוע ההלוואה, אפילו אם יעידו שההלוואה נפרעה, חייב הלווה לשלם, שכיון שהוא אומר "לא לוויתי", הרי הוא מודה שלא פרע את החוב, כי מי שאינו לווה אינו פורע, ואם ידוע לנו ממקום אחר שלווה, נשארה רק ההודאה שלא פרע, ו"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", וממילא הוא חייב לשלם. |
