[1] החובה על אשה נשואה לכסות את שערות ראשה.
מדין תורה חייבת אשה נשואה לכסות את שערות ראשה, ואסור לה לצאת לרחוב בשיער גלוי. מדרכי הצניעות שנהגו בהן בנות ישראל (ראה: "דת יהודית"), אין אשה נשואה יוצאת ללא כיסוי ראש אפילו למקום שבדרך כלל אין בו אנשים.
בפוסקים מובא, כי נשים צנועות לא תהיינה שרויות ללא כיסוי ראש אפילו בפני אנשי ביתן, "וכן נהוג בכל גבול ישראל, שאפילו לפני אנשי ביתה אינה נמצאת בפריעת הראש בלא מטפחת וכיפה בראשה" (ב"ח אבן העזר סימן קטו). וכן מובא בביאור הלכה (סימן עה ד"ה ודע): "דכיון דכבר קיבלוהו עלייהו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו שנפוצים ישראל לאסור בזה, אם כן הוי ליה דין גמור... וכמו שכתב המגן אברהם דבארצותינו שנתפשט המנהג על פי הזוהר - איסור גמור הוא, ויש לחוש לרביצת האלה האמורה בזוהר, ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו".
הנשים הצנועות ביותר, מקפידות שלא לגלות אפילו מקצת משערות ראשן, אפילו כשהן בחדרי חדרים. במסכת יומא (מז, א) מובא, שבזכות הצניעות היתירה של קימחית, שמעולם לא ראו קורות ביתה את שערות ראשה (בשעה שהיתה יכולה לכסותם - תוספות ישנים), זכתה שיצאו ממנה שבעה בנים ששמשו ככהנים גדולים.
באשר לכיסוי שערות הראש על ידי פיאה נכרית - הפוסקים דנו בזה רבות. יש מהם שאסרו זאת ויש מהם שהתירו.
גם לדעת המתירים פיאה נכרית, אין זה אלא במקום שנהגו כן, אבל במקום שלא נהגו לילך בפיאה נכרית - אסור משום "מראית העין" (שהרואים סבורים שאין זו פיאה אלא שערותיה הטבעיות של האשה).
לדעת כמה מגדולי פוסקי ספרד, גם נשים רווקות צריכות לכסות את שערות ראשן לכל הפחות בשעת תפילת שמונה עשרה וברכת המזון, אך כיום רובן אינן מקפידות בזה (ראה בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן יג, מספר נימוקים לכך).
[2] חבישת כיפה.
במסכת שבת (קנו, ב) מובא, כי כיסוי הראש משרה יראת שמים ומונע את האדם מלחטוא.
במסכת קידושין (לא, א) מובא, שרב הונא בריה דרב יהושע הלך ב"כיסוי ראש". הוא נימק זאת באומרו: "שכינה למעלה מראשי".
ברמב"ם (הלכות דעות פ"ה, ה"ו) מובא: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן... ולא יגלו ראשן". חובת כיסוי הראש מובאת ברמב"ם גם בהלכות תפילה (פ"ה, ה"ה): "ולא יעמוד בתפילה... ולא בראש מגולה".
מן המקורות שציינו עולה, כי חובת כיסוי הראש הינה לתלמידי חכמים בלבד, או לכל אדם בשעת התפילה בלבד, אך בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ב סעיף ו) מובאת הלכה זו כחובה לכל אדם ובלי הגבלה לתפילה בדווקא: "ולא ילך ד' אמות בגילוי ראש". גם הט"ז (סימן ח סק"ה) כותב שכיום קיים איסור ללכת בגילוי ראש עקב ציווי התורה: "ובחוקותיהם לא תלכו".
כיום, אדם החובש כיפה מעיד על עצמו שהוא משתייך לאותם אנשים המקיימים את מצוות התורה, בעוד שאדם המתהלך בגילוי ראש מסתווג לאותם אנשים שאין להם כל קשר לקיום מצוות התורה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)