תא חפור באדמה, או חצוב בסלע, לצורך קבורת המת.
נוהגים היו בימיהם לעשות בתי קברות משפחתיים. כל משפחה היתה קונה חלקה באדמה סלעית, כעין חצר, והיו חופרים באדמת החצר מערות מערות, מערה לכל בית אב, ובקירות של כל מערה היו חוצבים את הקברים, הנקראים "כוכים"; פיות הכוכים היו פתוחים אל המערה, והיו מניחים בתוך הכוך את הארון שהמת בתוכו, וסותמים את פי הכוך באבנים ובסיד וכיוצא בזה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)