טומאה הנתונה במקום שאין בחללו טפח מעוקב.
כלל הוא ב"טומאת אוהל" (ע"ע), שאין האוהל מביא את הטומאה וחוצץ בפניה, אלא אם כן לפחות אורכו טפח ורוחבו טפח וגובהו טפח, אבל אם אין לאוהל המת גובה טפח או שאינו ארוך טפח או רחב טפח, אינו קרוי אוהל, ואינו חוצץ בפני הטומאה, והיא נקראת: "טומאה רצוצה" (טומאה שאין לה רווח), שאינה מתפשטת לצדדים, אלא בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, ומטמאה כל מה שכנגדה למעלה או למטה ממנה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)