עדות על עדים, שלא היה באפשרותם לראות את הדבר שעליו הם העידו מאחר שהם היו במקום אחר באותו הזמן.
לדוגמא: עדים שבאו ואמרו: "ראינו שפלוני הרג את הנפש ביום פלוני, במקום פלוני", ובאו עדים אחרים ואמרו: "אין אנו יודעים אם פלוני הרג את פלוני ביום פלוני ובמקום פלוני, אבל אנו מעידים שאתם עצמכם הייתם עמנו באותו היום במקום אחר, המרוחק מהמקום עליו אתם מעידים, ולא יכולתם לראות את הדבר שאתם מעידים עליו, והיאך אתם מעידים" - הרי זו הזמה.
דינם של עדים זוממים: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו". כלומר, מקיימים בהם מה שרצו לגרום לנידון בעדות שהעידו עליו, שאם רצו לחייב את הנידון סקילה - הם נסקלים, ואם רצו לחייבו מלקות - לוקים, וכיוצא בזה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)