המצוה לבקר את החולים ולטפל בצרכיהם.
מצוה לבקר חולים, שכן מצינו שהקב"ה ביקר חולים, כמו שדרשו חכמים על הפסוק (דברים יג, ה): "אחרי ה' אלהיכם תלכו" - "וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה, אלא להלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא, מה הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, שנאמר (בראשית יח, א): 'וירא אליו ה' באלני ממרא', אף אתה בקר חולים", וכן דרשו חכמים את הכתוב (שמות יח, כ): "והודעת להם את הדרך ילכו בה" - "ילכו", זה ביקור חולים, שכן ביקור חולים מקיימים על ידי הליכה אל החולה.
עיקרה של מצות ביקור חולים היא, לברר מה זקוק החולה, לסייע בכל הדרוש לו ולבקש רחמים מה' שישלח לו רפואה שלמה. על המבקר לשוחח עם החולה בהשכל ובדעת ולומר לו דברים המיישבים את דעתו ומחזקים את רוחו.
רצוי לבקר את החולה פעמים רבות, בתנאי שהדבר אינו מהווה מיטרד או טירחה לחולה. אם הביקור מכביד על החולה (כגון, כאשר הכביד חוליו או אם קשה עליו הדיבור), ראוי שהמבקר לא יכנס לחדרו של החולה, אלא יבוא לבית החולה ויברר מה צריך החולה, במה ניתן לסייע לו, וכן יבקש עבורו רחמים מה'.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)