אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך, וכשעובר שם המלך מושיבים עליהן עבודה זרה, והוא משתחווה לה.
בימוסייאות של מלכים, מותרות בהנאה, משום שבימוסייאות אלו אינן מיועדות למושב עבודה זרה אלא בשעה שהמלכים עוברים, ופעמים מניחים המלכים דרך זו והולכים בדרך אחרת ואין חוששים להן, הלכך אינן נחשבות כמשמשי עבודה זרה, ומותרות הן בהנאה; ויש מבארים הטעם, לפי שהכמרים לא עשאום עבודה זרה אלא לצורך המלכים, וכשרואים שאין המלכים חוששים להן, גם הם מבטלים אותן.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)