לא בטלה כולה, ומשום כך, למרות שביטל הבעל את שליחותם של חלק מהם, אי אזלי הנך [אם הולכים אלה], האחרים שלא ביטל בפניהם, כתבי ויהבי [וכותבים ונותנים] — ליכתבו וליתבו [שיכתבו ויתנו], ואין כל חשש בדבר שהרי שליחותם שלהם לא בטלה. וכיון שהגט שיתנו הם יהיה גט כשר אין צורך בתקנה האומרת שאינו רשאי לבטל אלא בפני כולם.

ואילו רבן שמעון בן גמליאל סבר: עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ואם יבטל שליחות מקצתם שלא בנוכחות השאר הנך לא ידעי [אלה, האחרים, אינם יודעים] שכבר בטלה שליחותם על ידי שבטלה שליחות מקצתם, ואזלי וכתבי ויהבי [והם הולכים וכותבים ונותנים] את הגט, ונמצאים שרו [מתירים] אשת איש לעלמא [לכל] שלא כדין.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר את מחלוקתם: דכולי עלמא [שלדעת הכל] עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה, והכא היינו טעמא [וכאן זהו הטעם] של רבן שמעון בן גמליאל שאינו יכול לבטל אלא בפני כולם — קסבר [סבור הוא]: מלתא דמתעבדא באפי [דבר שנעשה בפני] עשרה — צריכא בי עשרה למישלפה [צריך עשרה כדי לעקור, לבטל, אותו], וכיון שציווה על הגט בפני עשרה אינו יכול לבטל בפני מקצתם.

איבעיא להו [נשאלה להם] לחכמים השאלה: אמר להם הבעל "כולכם כתבו גט לאשתי ", שבמקרה זה על כולם להיות חתומים על הגט, מהו הדין לדעת רבן שמעון בן גמליאל? ומסבירים את צדדי השאלה: האם נאמר כי טעמא [הטעם] של רבן שמעון בן גמליאל כשאמר להם הבעל "כתבו גט" הוא משום דקסבר [שהוא סבור]: עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ויש לחשוש שהשאר לא ידעו על הביטול, ואולם הני [אלה] כיון שאמר להו [להם] במפורש "כולכם כתבו לי ", אם כן, האחרים לא מצו כתבי ויהבי [אינם יכולים לכתוב ולתת] בעצמם, ומשום כך יכול הבעל לבטל מקצת העדים שלא בפני השאר, ואין לחשוש למכשול.

או דלמא טעמא [שמא הטעם] של רבן שמעון בן גמליאל, משום דקסבר [שהוא סבור]: כל מלתא דמתעבדא באפי בי עשרה צריכא בי עשרה למישלפה [כל דבר שנעשה בפני עשרה צריך עשרה כדי לעקור אותו], והילכך [ולכן] אפילו אמר "כולכם" נמי [גם כן] עליו לבטל את הגט בפני כולם?

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בתוספתא, אמר לשנים: "תנו גט לאשתי" — יכול לבטל זה שלא בפני זה, אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה. והא [והרי] שנים דכי [שכמו] "כולכם" דמו [נחשבים הם], שהרי בפחות משניים אין עדות, ואין חשש שיכתוב ויחתום האחד ללא האחר, ופליגי [ונחלקו בכך] רבי ורבן שמעון בן גמליאל, ומכאן שטעמו של רבן שמעון בן גמליאל משום שאין זה ביטול אם לא נעשה במעמד דומה לזה של המינוי!

אמר רב אשי: אי [אם] היה ברור לנו שמדובר בתוספתא בעדי כתיבה ששניהם צריכים לחתום על הגט — הכי נמי [כך גם כן] היינו צריכים לפרש ויהיה לנו פתרון לשאלה שנשאלה. ואולם הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] בעדי (שליחי) הולכה, ובאלה אין צורך דווקא בשניים, אלא אף באחד, ואם כן יש לומר כי החשש הוא שמא יבטל את שליחותם בפני האחד, והאחר לא ידע מכך וימסור את הגט לאשה.

ומעירים: הכי נמי מיסתברא [כך גם כן מסתבר] לפרש, דקתני סיפא [ששנה בסופה] של אותה ברייתא: אמר לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו — יכול לבטל זה שלא בפני זה. אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] שמדובר כאן בעדי הולכה — שפיר [יפה], אלא אי אמרת [אם אומר אתה] בעדי כתיבה, מי מצטרפי [האם הם יכולים להצטרף] אם אמר לזה שלא בפני זה? הא [הרי] אמר מר [החכם]: אין עדותן של שני עדים מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד! את הראיה הזו דוחים: דלמא [שמא] כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה [סבור הוא] ולדעתו אפילו אין רואים שניהם כאחד הרי זו עדות.

אמר רב שמואל בר יהודה: שמעית מיניה [שמעתי ממנו] מר' אבא תרתי [שתי הלכות], חדא [אחת] כרבי, וחדא [ואחת] כרבן שמעון בן גמליאל, ולא ידענא הי [ואין אני יודע איזו] כרבי והי [ואיזו] כרבן שמעון בן גמליאל.

אמר רב יוסף: ניחזי אנן [נראה אנו] לפי המקורות שבידינו למה היתה הכוונה. דכי אתא [שכאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל, אמר: מעשה ועשה רבי כדברי חכמים, אמר לפניו ר' פרטא בנו של ר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול: אם כן, מה כח בית דין יפה? וחזר רבי ועשה כרבן שמעון בן גמליאל.

ומדהא [ומכיון שזו] כרבן שמעון בן גמליאל, שהרי רואים שחזר בו רבי, והלכה כרבן שמעון בן גמליאל בענין "מה כוח בית דין יפה", ולפיכך אם ביטל גט שלא בפני השליח — אינו מבוטל, אם כן, הך [זו האחרת] בענין האומר לעשרה, מן הסתם נפסקה אף היא כרבי.

ומעירים: ואף ר' יאשיה שמן העיר אושא סבר [סבור]: בהלכה חדא [אחת] כרבי וחדא [ואחת] כרבן שמעון בן גמליאל. שאמר רבה בר בר חנה: חמשה סבי [זקנים, תלמידי חכמים] הוינן קמיה [היינו, ישבנו לפני] ר' יאשיה שמן העיר אושא, אתא ההוא גברא קמיה [בא אדם אחד לפניו] ואשקליה גיטא על כורחיה [ונתן לו, הכריח אותו לתת גט בעל כרחו], אמר לן [לנו] ר' יאשיה: זילו אטמורו [לכו התחבאו] וכתבו לה גט, כדי שלא יוכל לראות אתכם ולבטל את הגט לאחר שנכתב.

ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] כשיטת רבי שאם ביטל הבעל את הגט שלא בפני שליח — מבוטל, כי מיטמרי מאי הוי [כאשר מתחבאים מה קורה]? הרי עדיין הוא יכול לבטל בפני אחרים! אלא שמע מינה [למד מכאן] שכרבן שמעון בן גמליאל סבירא ליה [סבור הוא].

ומוסיפים: ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] שבאידך [ההלכה האחרת] באומר לעשרה "כתבו", נמי [גם כן] הוא סבור כדעת רבן שמעון בן גמליאל, למה להו אטמורי [להם להתחבא]? ליבדרו איבדורי [שיתפזרו] ולא ימצא הבעל את כולם יחד, וממילא לא יוכל לבטל! אלא שמע מינה [למד מכאן] שהוא סבור כי חדא [אחת] כדעת רבי, וחדא [ואחת] כדעת רבן שמעון בן גמליאל. זו שיטה אחת.

ורבא אמר בשם רב נחמן: הלכה כשיטת רבי בשתיהן. ושואלים: לפי זה, וכי לית ליה [אין לו], האם אין מקבל רב נחמן את הנימוק של מה כח בית דין יפה, והאמר [והרי אמר] רב נחמן אמר שמואל: