סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פירוש שטיינזלץ

ובר פדא אמר [יכול היה לומר] לך: אף שיש כמה דרשות בפסוקים אלה, מכל מקום, ליכא חד מינהון דלאו לדרשא [האם אין אחד מהם שאינו בא לדרשה]? שהרי אין דרשות על כל מקום שנזכר בו לשון "נזיר" או "להזיר". אלא מדההוא כיון שאותו] מקום שנזכר "נזיר" אינו לדרשה אלא למניינא [למנין], כולהו נמי למניינא [כולם גם כן למנין] נאמרו, מלבד הדרשה הנדרשת בהם, כל אחד לעניינו. מכאן באים לדון בשיטותיהם של רב מתנא ובר פדא, ולברר את הדברים לפי המשנה והברייתות.

תנן [שנינו במשנתנו]: סתם נזירות שלשים יום. בשלמא [נניח] לשיטת רב מתנא שלמדים ממה שנאמר "יהיה" שהוא מנין שלושים — ניחא [נוח הדבר] שאכן סתם נזירות שלושים יום, אלא לבר פדא קשיא [קשה], שהרי לדעתו צריך שתהיה סתם נזירות רק עשרים ותשעה יום!

ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך בר פדא: איידי דאיכא [מתוך שיש] בנזירות יום תלתין [שלושים] שמגלח בו ומביא קרבנותיו, ואף באותו יום שלושים אסור הוא באיסורי נזירותו עד שיביא את קרבנותיו, משום הכי [כך] תנא [שנה] שלשים, אבל ימי איסור הנזירות בעיקרם אינם אלא עשרים ותשעה.

ושואלים עוד: תנן [שנינו במשנה]: מי שאמר "הריני נזיר" — מגלח יום שלשים ואחד. בשלמא [נניח] לשיטת רב מתנא ניחא [נוח הדבר] שצריך להשלים שלושים יום לנזירות ורק לאחר מכן מגלח, אלא לדעת בר פדא קשיא [קשה] מדוע לא יגלח ביום שלושים!

ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך בר פדא כמענה לשאלה: אימא סיפא [אמור את סופה] של משנה זו: אם גילח ליום שלשים — יצא, משמע שהנזירות עצמה היא רק בת עשרים ותשעה יום. אלא סיפא מסייעא ליה [סופה של אותה משנה ודאי מסייע לו], רישא [ראשה, תחילתה] — נעשה כאומר "שלימין", שהרי אם אומר שהוא רוצה לנזור שלושים יום שלמים — הריהו מגלח ביום שלושים ואחד, ומשום כך אמרו חכמים שלכתחילה, אף בסתם, לא יגלח לפני שסיים שלושים יום.

ושואלים: ולרב מתנא קשיא סיפא [קשה הסוף] של המשנה האומר שאם גילח ביום שלושים יצא. והרי, לשיטתו, עדיין לא הסתיימו ימי הנזירות! ומשיבים: קסבר [סבור הוא] שמחשיבים אנו מקצת היום ככולו, ולכן אף שנזירות היא שלושים יום, כיון שכבר התחיל יום שלושים, הרי זה נחשב לו כאילו סיים שלושים יום, ומשום כך אם גילח בו ביום — יצא.

תנן [שנינו במשנה]: האומר "הריני נזיר שלשים יום", אם גילח יום שלשים — לא יצא, וקשה לבר פדא! ומשיבים: מכאן אין ראיה, שכן אפשר לומר כי מדובר באומר "שלושים יום שלימין", שאז בוודאי אינו יוצא בגילוח ביום שלושים.

ושואלים עוד: תנן [שנינו במשנה]: מי שנזר שתי נזירותמגלח את הראשונה יום שלשים ואחד, והשניה ליום ששים ואחד. בשלמא [נניח] לשיטת רב מתנא — ניחא [נוח הדבר], שנזירות ראשונה מגלח אחר שלושים יום שלימים — ביום שלושים ואחד, ונזירות שניה מתחילה בו ביום, ונמצא שמגלח ביום השלושים ואחד לנזירותו השניה.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר