סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

ודוחים: האי מאי [דבר זה מה הוא]? כלומר, אין מקום לקושי זה, שכן בשלמא [נניח] בלא הקושיה מסיד היכל — מקרום ביצה לא קשיא [קשה], דאף על גב [שאף על פי] שקרום ביצה הוא מתתאי [מתחתיו] של שאת יותר מדרגה אחת — רחמנא אמר [התורה אמרה]: "ולשאת ולספחת" (ויקרא יד, נו), הרי שריבתה התורה ספחת שהיא טפילה (נספחת, נלווית) לנגע השאת, ומצטרפת אליו אף על גב דמנחתא מיניה טובא [אף על פי שהיא נמוכה ממנו הרבה בדרגת הלובן]. אלא סיד היכל קשיא [קשה], שאינו יכול להצטרף לבהרת לשיטת ר' עקיבא, מפני שהוא רחוק ממנה שתי דרגות, ואין ריבוי בכתוב לצירוף זה כמו לצירוף שאת וקרום ביצה! אלא מחוורתא [מחוור הדבר], מתניתין [משנתנו היא] שלא כשיטת ר' עקיבא.

א ומבררים: והיכא שמעינן [והיכן שמענו] לר' עקיבא שהוא סבור שזו למעלה מזו, וסיד ההיכל אינו מצטרף לבהרת שרחוקה ממנו שתי דרגות?

אילימא מהא דתניא [אם נאמר מזו ששנויה בברייתא]: אמר ר' יוסי, שאל יהושע בנו של ר' עקיבא מר' עקיבא: מפני מה אמרו חכמים מראות נגעים שנים שהן ארבעה ופירטו את שמותיהם? אמר לו ר' עקיבא: ואם לאו, מה יאמרו? השיב לו ר' יהושע: יאמרו כל שהוא לבן יותר מקרום ביצה ולמעלהטמא!

אמר לו ר' עקיבא: הוזכרו ארבעה מראות אלו כדי לומר שמצטרפים זה עם זה, כל אחד והסמוך לו בדרגת הלובן. אמר לו ר' יהושע, ויאמרו: מקרום ביצה ולמעלה טמא, ומצטרפין זה עם זה! אמר לו: לכך פירטו את שמותיהם, לומר לך: כל כהן שאינו בקי בהן להבחין בין הסוגים השונים, ובשמותיהןאינו רואה (אינו רשאי לראות) את הנגעים ולדון בהם. עד כאן הדיון שבין ר' עקיבא ובנו.

הרי שר' יהושע מציע כי לשיטת אביו יאמרו שמקרום ביצה ולמעלה מצטרפים זה עם זה, ואילו שיאמרו מסיד היכל ולמעלה מצטרפים זה עם זה לא קאמר [אמר], וממה ש

לא אמר ליה [לו] כך, שמע מינה דשמיע ליה [למד מכאן ששמע אותו] את ר' עקיבא שאמר: כולהו לבהדי [כולם יחד עם] שאת מצטרפין, קרום ביצה — מפני שנתרבה בכתוב (כמובא לעיל), וסיד היכל — משום שהוא דרגה אחת של לובן מתחתיו. אבל סיד היכל אינו מצטרף עם הבהרת — משום שהשאת מפריד ביניהם בדרגת הלובן.

הוכחה זו יש לדחות: ודלמא [ושמא] הציע ר' יהושע: ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה מצטרפים זה עם זה, שאת ותולדתה (קרום ביצה) בהרת ותולדתה (סיד היכל), אלא שאמר את הדברים בקיצור. ואין מכאן ראיה שסיד היכל אינו מצטרף עם הבהרת!

אלא מניין אנו יודעים שכך סבור ר' עקיבא — מדבריו של ר' חנינא, שאמר ר' חנינא: משל להבין את דבריו של ר' עקיבא, שאמר שהנגעים מצטרפים זה עם זה לפי דרגת בהירותם, למה הדבר דומה? לארבעה כוסות של חלב, אחד נפלו לתוכו שתי טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו ארבע טיפין של דם, ואחד נפלו לתוכו שמונה, ואחד נפלו לתוכו שתים עשרה טיפין, ואמרי לה [ויש אומרים במקום שתים עשרה]: שש עשרה טיפין, שכולן מראות לובן הן, אלא שזה למעלה מזה וזה למעלה מזה.

ודוחים: אימור דשמעת ליה [אמור ששמעת אותו] את ר' עקיבא אומר שארבעת מראות הנגעים האמורים בדברי חכמים הם זה למעלה מזה, הרי זה בנגע פתוך (מעורב בצבע אדום, "בהרת לבנה אדמדמת", ויקרא יג, יט), שיש בו דרגות שונות של אדמימות, כמבואר להלן, אבל בנגע חלוק (עומד לעצמו, שאינו מעורב) מי שמעת ליה [האם שמעת אותו] שזה למעלה מזה?

וכי תימא [ואם תאמר]: כי היכי דשמעת ליה [כמו ששמעת אותו] בפתוך, הכי שמעת ליה [כך שמעת אותו] בחלוק שדין אחד להם, עדיין יש לשאול: ובפתוך גופיה [עצמו] מי שמעת ליה [האם שמעת אותו שכך הוא סבור]? והתניא [והרי שנויה משנה], ר' עקיבא אומר: אדמדם (פתוך) שבזה ושבזה, בנגעים השונים, צבעו כיין המזוג (מהול) במים, אלא של בהרת עזה כשלג ושל סיד דיהה הימנה;

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר