סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

פירוש שטיינזלץ

אין לי אלא אם נמצאה הגניבה בתוך ידו ממש, ואולם אם נמצא הדבר הגנוב בתוך גגו או בתוך חצירו או בתוך קרפיפו (חצר סגורה) מנין שכך הוא הדין? — תלמוד לומר: "אם המצא תמצא" (שמות כב, ג), מכל מקום, שבכל מקום ואופן שהגניבה ברשותו חייב לשלם. ואם כן למדנו כבר דבר אחר מכפילות הפסוק!

ומשיבים: אם כן, אם רק דבר זה בא הכתוב ללמדנו, לימא קרא [שיאמר הכתוב] או "המצא המצא" או שיאמר "תמצא תמצא", מדשני קרא מה ששינה הכתוב] בלשונו ואמר "המצא תמצא", שמע מינה תרתי [למד מכאן שני דברים], הן לענין ריבוי שהגנב עצמו משלם כפל בכל דבר שגנב, והן לענין הגדרת המקום בו נמצאת הגניבה.

א וחוזרים לדון גופא [לגופם] של דברים שנאמרו קודם לכן, אמר רב: את הקרן משלם הגנב כעין שגנב, כלומר, באותו ערך שהיה לדבר בשעה שגנבו. ואילו תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה משלם כערכם בשעת העמדה בדין.

ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר, מהו מקור דין זה של רב? ומשיבים: אמר קרא [הכתוב] "גניבה" ו"חיים" ("אם המצא תמצא בידו הגניבה משור עד חמור עד שה חיים". שמות כב, ח), אמאי קאמר רחמנא [מדוע אמרה התורה] "חיים" בגניבה? כוונתו: אחייה [החייה, השאר] את הקרן כעין המצב שהיתה בשעה שגנב, ולכן את הקרן צריך להחזיר כשוויה בשעת הגניבה.

אמר רב ששת: אמינא [אומר אני] כי ניים ושכיב [כאשר נמנם ושכב] רב אמר להא שמעתא [את ההלכה הזו], כלומר, לא דקדק רב בדבריו אלה. דתניא כן שנינו בברייתא]: היתה הבהמה שגנב כחושה, והשמינה פיטם אותה הגנב — משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב. מכאן שמשלם הכל כעין שגנב, ולא כשעת העמדה בדין כדברי רב!

אמרי [אומרים] בתשובה לכך: מכאן אין ראיה לדחות את דברי רב, משום דאמר ליה [שיכול לומר לו] הגנב לבעל הבהמה : אנא פטימנא [אני פיטמתי] את הבהמה הכחושה ואת שקלת [ואתה תקבל] את דמיה כשוויה בשעת העמדה בדין? ואין להביא מכאן ראיה לסתור את דברי רב.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] סתירה לדברי רב ממקור אחר בו לא קיימת טענה זו, ששנינו: היתה הבהמה שמינה בזמן שנגנבה, והכחישה, שגרם לה הגנב לרזות או לרדת בערכה — משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב, ושלא כדברי רב!

ומשיבים: התם נמי [שם גם כן] יש טעם מיוחד לדבר — משום דאמרינן ליה [שאנו אומרים לו] לגנב: מה לי קטלה (הרגה) כולה, מה לי קטלה פלגא [חציה], שהרי הכחשתה בידי הגנב היא כעין הריגתה במקצת על ידו, ולכן משלם ארבעה וחמישה כשעה שגנב כאילו טבחה אז מיד, אלא כי קאמר [כאשר אומר] רב את הלכתו הרי זה במקרה של יוקרא וזולא [יוקר וזול], שעלה או ירד ערך הגניבה, הוא דקאמר [שאומר], ולא במקרה של שינוי שחל בגוף הדבר לטובה או לרעה.

ושואלים: היכי דמי [כיצד בדיוק היה הדבר]? אילימא דמעיקרא שויא זוזא [אם תאמר שמתחילה היתה שווה זוז אחד] ולבסוף שויא [היתה שווה] ארבעה זוזי [זוזים] ישלם במקרה זה קרן כעין שגנב במחיר של זוז אחד. אם כן, לימא פליגא [האם נאמר איפוא כי חלוקים] דברי רב על דבריו של רבה, שאמר רבה: האי מאן שגזל חביתא דחמרא מחבריה [חבית יין מחבירו], מעיקרא שויא זוזא [בתחילה היתה שווה זוז] ולבסוף שויא [שווה] ארבעה זוזי [זוזים], אם תברה [שברה] או שתייה [שתה אותה], כלומר, שעשה בה מעשה ואיבדה מן העולם בעצמו — משלם ארבע זוזים כשוויה לבסוף. ואולם אם איתבר [נשברה] ממילא (מעצמה) — משלם רק זוזא [זוז] אחד, כשוויה בשעת הגניבה, ואם כן רבה מחלק אף בתשלום הקרן עצמה, שלא בכל מקרה משלם כעין שגנב ושלא כדברי רב.

אמרי [אומרים] כדי ליישב את הדברים: כי קאמר [כאשר אומר] רב שמשלם כשעת הגניבה, הרי זה כגון דמעיקרא שויא [שמתחילה היתה שווה] הגניבה ארבע זוזים ולבסוף שויא זוזא [שווה זוז] אחד, שבכגון זה קרן משלם כעין שגנב, ואילו תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשהכשעת העמדה בדין.

תני [שנה] ר' חנינא ברייתא שיש בה כדי לסיועיה [לסייע לו] לרב, וכך שנינו בה: בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון שנמסר לידו, ונשבע שאכן נגנב, ולבסוף הודה שהוא עצמו גנב, ובאו עדים והעידו שהוא גנבה, אם עד שלא באו עדים הודהמשלם קרן וחומש לבעלים ומביא קרבן אשם, כפי שמשלם כל המחזיר גזילה מדעתו לאחר שנשבע וחזר בו, ואם משבאו עדים הודהמשלם תשלומי כפל ואשם כדין טוען טענת גנב, ואולם חומשו שצריך לתת לבעל הפקדון עולה לו בכפילו (מכוסה על ידי תשלום הכפל) שמשלם, אלו דברי ר' יעקב.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר